יום רביעי, 25 בפברואר 2009

סיפור חיי







ב"ה .
שמי הניה פוגל - גורטנברג ,
סיימתי בארץ 14 שנות לימוד והתחלתי את עבודתי כמורה בבית ספר משואות בבני ברק .
במרוצת הזמן הכרתי את בעלי יעקוב פוגל יליד שוויץ שהיה פרופסור בטכניון של ציריך - שבשוויץ .
במרוצת שנות נשואי נולדו לנו חמישה ילדים ולכולם נתנו חינוך דתי ציוני בבית הספר ובבית .
אני לימדתי בבית הספר היהודי בציריך . מכיתה י' והלאה המשיכו הילדים בלימודים בארץ , וכולם ממשיכים את המסורת שבה חונכו .
בעלי נפטר באופן פתאומי בחג הפסח לפני 6 שנים ומאז אני גרה עם כל הילדים בארץ וברוך השם הצלחתי לשקם את עצמי וממשיכה לעזור לילדים בכל התחומים .

שאיפת חיי היתה לתקשר עם המשפחה גם בעזרת המחשב והיא התמלאה בזכותו של אורן גילאור .
אשמח מאוד להרחיב את ידיעותי בקורסים נוספים בתחום המחשב .
תודה עבור הכל ( :
הניה פוגל.




נ.ב : כדי לשתף אתכם בסיפורי אני מצרפת מספר תמונות מנופי שוויץ.








2 תגובות:

  1. שלום הניה.
    נהנתי לקרוא את קורות חייך.
    וכל הכבוד לך שהצלחת לשקם את עצמך אחרי
    מותו של בעלך ז"ל.

    תמשיכי והצליחי!

    השבמחק
  2. הניה,
    טוב שיש מחשב, כך שיכולתי לקרוא את תולדות חייך.
    את רואה, אנו נפגשות בחוג מחשבים, יידיש, רקודי-עם, אומרות שלום, שלום, ולמעשה לא מכירות אחת את השנייה. אז תודות לבלוג שלך, הצלחתי קצת יותר להכירך. כמה טוב שנחלצת מהמשברוהמשכת הלאה. יישר כוח! שתראי הרבה נחת מילדייך ונכדייך.
    מבת-שבע.

    השבמחק